ביהמ"ש לענייני משפחה בפס"ד יצירתי: הפחית מזונות באופן זמני וקצוב, למרות שלא הוכח שינוי נסיבות

על המדוכה:

כיצד יש לנהוג בתביעה של אב להפחתת מזונות, שלא הוכיח שינוי נסיבות מהותי מחד גיסא, אך אכיפת הסכם המזונות בעת הנוכחית לא תהיה צודקת, מאידך גיסא?

א.        רקע עובדתי רלבנטי:

1.         התובע והנתבעת, שניהם יהודים אשר נישאו זל"ז ביום 22/10/2002 והביאו לעולם את בתם המשותפת: ה.א., ילידת 1/4/2007 (להלן: " הקטינה").

2.         כתוצאה ממשבר ביחסיהם הזוגיים, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה בדבר איזון משאביהם, גירושין, משמורת וחיוב במזונות הקטינה, הכל כעולה מהסכם גירושין וממון שנחתם על ידי הצדדים ביום 14/11/2011 ואושר על ידי ביום 29/12/11 (להלן: " ההסכם").

3.         על פי הוראות ההסכם, הקטינה היא במשמורתה הקבועה והבלעדית של האם (סעיף 14 להסכם) ואמורה לקיים הסדרי מפגשים עם אביה בכל סוף שבוע שני לסירוגין וכן פעמיים נוספות באמצע השבוע (סעיף 19 להסכם).

4.         במסגרת ההסכם התחייב התובע לשלם לידי הנתבעת סך של 2,000 ש"ח בחודש בגין מזונות הקטינה, חינוכה ומדורה וזאת בכפוף להעברת החזרי המשכנתא והוצאות החזקת הבית על שמו ותשלום חיובים אלה מחשבונו וזאת החל מהחודש הראשון לאחר הגט (סעיף 28 להסכם).

5.         עוד קבעו הצדדים במסגרת ההסכם, כי הזכויות בדירת הצדדים תעבורנה לבעלותו הבלעדית והמלאה של התובע, אשר ידאג בתורו לגריעת הנתבעת מהלוואת המשכנתא והכל בכפוף לתשלום של 200,000 ש"ח (עניין שהוא מושא לתביעה נפרדת של האם שעניינה אכיפת ההסכם).

6.         הצדדים התגרשו זו מזה רק בחודש יולי 2012, בשל בקשת דחייה שהגיש התובע לאור מצבו הנפשי ואשפוזו במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים ***.

7.         עד לשעה זו, הוראות ההסכם שבוצעו הלכה למעשה על ידי הצדדים היו בעיקר הוראות בעניין הגירושין והמשמורת, כאשר דמי המזונות לא שולמו מזה ותשלום התמורה מהתובע לנתבעת בגין זכויותיה בדירה אף הוא לא שולם מזה. הצדדים אף טרם הסדירו חלוקת החובות המשותפים בחשבון הבנק המשותף וכאמור עניין זה מושא להכרעה בתביעה אחרת של הנתבעת.

ב.         טענות התובע:

8.         התובע עתר להפחית המזונות שהוא אמור לשלם עבור צרכי בתו הקטינה לכדי 1,000 ש"ח בחודש (בסיכומיו עתר להפחתה לסך 1,200ש"ח בחודש) וזאת מפאת 2 טעמים מרכזיים:

8.1   ראשית, טען התובע, כי לא הייתה בקרבו גמירות דעת בעת אישור ההסכם בשל מצבו הבריאותי והוא לא יכול היה להבין הוראות ההסכם ואת התחייבויותיו. (סעיף 10 לתביעה).

8.2.  שנית, טען התובע, כי הוכיח שינוי נסיבות מהותי במצבו הרפואי והכלכלי ; מבחינת מצבו הרפואי ו/או הנפשי טען התובע, כי לאחר החתימה על ההסכם חלה הידרדרות נפשית בקרבו, שהשפיעה במישרין על אי יכולתו לעבוד באותו היקף ואופן שעבד בעבר. מבחינה כלכלית, למעשה לא פורט בכתב התביעה על איזו הרעה מדובר ודומה, כי הכוונה הייתה לפיחות בשכרו ו/או להיעדר יכולת לשאת בתשלומי האיזון נשוא הסכם הגירושין.

8.3.  בסיכומי התובע הוא שב והבהיר, כי ניצל רוב ימי המחלה שהיו לו, ברם כיום הוא מממש עד תום פוטנציאל השתכרותו על רקע בעיותיו הנפשיות ומשתכר רק 4,600ש"ח בחודש. לכן, לשיטתו יש להעמיד המזונות עבור הקטינה על סך 1,200ש"ח בחודש (ראו סעיף 12 לסיכומי ב"כ התובע).

ג.         טענות הנתבעת:

9.         הנתבעת ביקשה לדחות התביעה ממספר טעמים:

9.1.  הנתבעת טענה, כי החיוב במזונות אמור להתחיל רק לאחר הגט וזה סודר רק בחודש יולי 2012 - מועד הגשת התביעה (סעיף 2 לכתב ההגנה). משכך, דובר למעשה בתביעה מוקדמת ובלתי בשלה.

9.2.  לגופם של דברים, הנתבעת התנגדה לניסיון התובע להראות כאילו חלה הרעה במצבו הכלכלי ולראיה צירפה אישורי בנקים המעידים על הפקדת שכרו ממקום עבודתו גם בחודשים דצמבר 2011 וינואר 2012 בשיעור של מעל 8,000ש"ח בחודש, ללמדנו שגם כאשר אושפז הנתבע בבית החולים בשל הידרדרות במצבו הבריאותי, הכנסתו לא נפגעה (סעיף 15 לכתב ההגנה). כן נטען, כי לנתבע זכויות סוציאליות בהן יש להתחשב לצרכי החיוב במזונות. עוד נטען בסיכומי הנתבעת, כי התובע רכש אופנוע, דבר המלמד על קיומה של יכולת כלכלית ועל סדר עדיפויות משובש מצדו.